שפע: העודף שמשמר את הקיים הנחוץ

כדי לקבל דוגמה לגבי הדרך בה שפע חיוני ואף הכרחי לחיים נתבונן באופן בו מכילות הריאות האנושיות את האוויר המצוי בתוכן. חלק מהנפח שקיים בריאה האנושית מנוצל לצורך נשימה רגילה, שטחית. חלק אחר ינוצל בעת נשימה עמוקה יותר, שם נוכל, על ידי יוזמה של הרחבת בית החזה והסרעפת ליהנות מתחלופה גדולה יותר של חמצן ופחמן דו חמצני. אך ישנו, בנוסף לאלה, נפח נוסף בריאה, כמות אוויר שבה האדם לעולם לא יוכל להשתמש. נפח זה תמיד יהיה שם ולא ייעשה בו כל שימוש לנשימה. הריאה זקוקה לתוספת הזו כדי לשמור עליה מפני קריסה בעת שימוש בכמות גדולה ממלאי האוויר שמצוי בתוכה. לעומת זאת אם ננפח את הריאה בכמות גדולה מדיי היא עלולה להתפוצץ בתוכה ולהיהרס

אפשר להתייחס למושג "שפע" בדרכים רבות. כאן אתייחס לכך ששפע מייצג עודף שלא תמיד אנחנו מודעים לנחיצות שלו, גם אם לעולם לא נשתמש בו. סוג של רזרבה שלא תמיד נועדה לניצול אך נמצאת שם כדי לאפשר למה שיש להתקיים באופן הנינוח והגמיש לו הוא זקוק

מהבחינה הזו ניתן לכנות שפע כ:עודף, או רווח במה שנחוץ לנו ובכמות הסבירה שתאפשר לנו המשך פעילות ועשייה בתוך מה שקיים. ולמה הכוונה? אם למשל נחשוב על "שפע בגדים" אז יהיה מדובר בכך שכמות הבגדים שבהם סביר שנשתמש תהיה גדולה ממה שנחוץ לנו בדרך כלל אך לא באופן מוגזם. אם יהיו לנו יותר מדיי בגדים כך שלא יהיה לנו מקום נוח לאחסן ושחלק גדול מדיי מהם לעולם לא ינוצל רק משום שלא ייראה בתוך הכמות הגדולה מדיי כי אז עברנו ממצב של שפע למצב של בזבוז, בלבול, ניוון ואולי פגיעה באפשרות לאחסן דברים אחרים במקום הבגדים

כאשר השפע הופך לכמות גדולה מדיי שאין לגביה כל נגישות הוא מפסיק להתקיים כשפע והופך לדבר אחר, פחות רצוי. כך שלא תמיד תתקיים זהות בין המילה "הרבה" לבין  "שפע". מכאן גם קל להתחבר לעובדה שרבים מכירים, שלא כל אדם שהוא עתיר נכסים באמת חי בתחושת שפע. כאשר חיים בשפע מרגישים עונג של יש מה שנחוץ ואפילו מידה מסוימת יותר מזה, למקרה הצורך. תמיד יהיה לי מזה, אני שמח

שפע אהבה למשל,  הוא מצב שבו אדם מרגיש שהוא זוכה לקבל אהבה בכמות שנחוצה לו ושאף יש ממנה יותר, למקרה הצורך או למקרה שהמצב יהיה קשור בכך. מצד שני, אם כמות האהבה תהפוך לכזו שחונקת, מגבילה ולא מאפשרת חופש ואינדיבידואליות כי אז כבר לא מדובר בשפע, אלא במצב שיוצר צמצום, קושי ודחייה

שפע כסף יוגדר, אם כן, כמצב בו יש רזרבה של כסף, תמיד, בעוד אנחנו נהנים מכמות כסף שמאפשרת לנו להתקיים באופן הנכון לנו. הגדרה זו מעורפלת למדיי בעיקר כאשר ישנה כמיהה אצל מרבית האנשים להשתחרר מהמגבלות שקיימות סביב היכולת לרכוש דברים ולהפוך עשירים כל-כך כך שלעולם לא יצטרכו לשקול אם הם יכולים לרכוש דבר מה או שלא

 מצב זו הוא תוצר של התרבות בה אנחנו חיים, תרבות ששמה דגש גדול מדיי על צריכה שבאה לספק צרכים רגשיים נמוכים כמו התמכרות ומטשטשת את החוויה האותנטית של מה אנחנו זקוקים לו באמת. מהבחינה הזו, האדם המבקש לחיות בשפע כסף, שפע מהסוג הנכון והמבריא, שיעצים באמת את חייו, מוכרח לעשות עם עצמו תהליך מעמיק של בירור אותנטי לגבי מה הוא זקוק מבחינה חומרית ולא פחות חשוב מזה: מה האישיות שלו יכולה לקבל ולהכיל בנקודת הזמן של ההווה ומה יותר מדיי בשבילה, כעת

כשחושבים על הביטוי "שפע" וכשרוצים להכיר אותו ולהתקרב אליו מהמקום הבריא, המיטיב, המעצים והמזין שלו, מוכרחים לזנוח קצת את הפנטזיה של כמויות עצומות של משהו שחסר לנו, כי פנטזיה כזו בדרך כלל אינה ברת מימוש מכיוון שזה לא מה שהנפש באמת זקוקה לו. שפע בריא הוא לא יותר משכבת רזרבה שגודלה משתנה מאדם לאדם. שכבה זו נועדה לאפשר לקיים לנוע באופן יצירתי, מהנה, מספק ומעורר צמיחה והתפתחות. כאשר גודלה של השכבה הזו אינו מותאם, זהו שפע שלילי, וכזה לא כדאי לנו לשאוף אליו, כי אין בו שום תועלת, בדיוק להיפך -- יש בו נזק רב



Username
Password
Remember Me     Forgot Your Password?

×