חווית חוסר האונים בהתמכרות לבעיות

חווית חוסר האונים היא אחת החשובות והמכריעות בתהליכי התמכרות לבעיות כמו גם המקום בו תהליך הגמילה מתחיל לנוע לעבר שינוי וריפוי עתידי. הכרת חוויה זו הכרחית על מנת שתהליך גמילה יצליח וכל ניסיון להתכחש אליה, למזער אותה או להתעלם ממנה משרת את המשך ההתמכרות והישארות באותו מצב בדיוק ללא כל יכולת להתקדם למקום חדש

חווית חוסר האונים הכרוכה בהתמכרות לבעיה אינה אלא אשליה. זו אשליה כל כך חזקה שקשה מאד לתפוס שהיא כזו. כאשר אנחנו מצויים בתוך חווית חוסר האונים הקשורה להתמכרות מסוימת, אנחנו נוטים להאמין לה ולהיות משוכנעים לגמרי שאנחנו אכן חסרי אונים ושהבעיה המדוברת, או ההרגל המזיק שאימצנו אל חיינו, חזקים מאתנו, שולטים בנו ומנהלים אותנו באופן שאיננו יכולים לערער עליו

בכל התמכרות קיימת חווית חוסר אונים גם אם נדמה לנו שלא כך הוא המצב. כאשר אנחנו מתפתים למאכל המיותר, לסיגריה הבאה, לכוסית שבאה אחרי יותר מדיי כוסיות, למריבה הבאה או להימור ההרסני הבא אנחנו מצויים בחוויית חוסר אונים. אנחנו לא מסוגלים לסרב לפעולה המזיקה הזו גם כאשר ידוע לנו בוודאות שהיא תפגע בנו או תחליש אותנו. אנחנו בחוויית חוסר אונים שאינה אלא, כאמור, סוג של אשליה. אנחנו לא באמת חסרי אונים אך אנחנו מאמינים בכל לבנו לחוויה הזו כי בסתר לבנו אנחנו מעוניינים להיות חסרי אונים באותו הרגע. זה משרת צרכים עמוקים שלנו

תינוק, מעצם קיומו והגדרתו, חסר אונים למדיי. הוא תלוי באופן מוחלט ברמת התפקוד של הוריו וביכולתם להעניק לו תשומת לב ברמה נאותה. הוא חסר אונים וגורלו נתון לחלוטין בידי אנשים אחרים. זהו קיומו. קיום שמבוסס בין השאר על חוסר אונים. במצב האידיאלי מתקיים מענה לחוסר האונים הזה דרך ביטויי ומחוות של אהבה, הזנה, טיפוח, מגע ותשומת לב לצרכים השונים שמתעוררים בקרב התינוק. במצב האידיאלי, שכנראה שלא מתקיים באמת, יכול התינוק לעבור תהליך צמיחה והתפתחות שבמסגרתו הוא נפרד באופן הדרגתי מחוסר האונים שלו, הופך עצמאי וגם לומד כיצד להשיג את הדברים הטובים שקיבל מהוריו (אהבה, הזנה, טיפוח, מגע ותשומת לב) גם כשהתקדם למקום שאינו כזה חסר אונים

אחת האפשרויות לנטייתנו להתמכר לבעיות, ואין אחד שלא מכור למספר בעיות, היא שאנחנו מבקשים וזקוקים, במעמקי לבנו, לשוב ולהיות תינוקות. חשוב להתבונן לעומק באפשרות הזו, לא לדחות אותה על הסף וגם לא לנסות לתקן אותה באופן מידי. אין אפשרות לתקן את הצורך לשוב ולהיות תינוקות. זוהי משאלה יסודית, בסיסית ואף לגיטימית. מה שניתן לעשות הוא להכיר באפשרות הזו ולזהות אותה בתוכנו. ככל שנעשה כן נקדם את עצמנו לעבר תהליך הגמילה מהבעיה

וכך קורה: כאשר אנחנו נתקעים בהתמכרות לבעיה אנחנו מפעילים בתוכנו מצב של חוסר אונים. כאשר אנחנו חסרי אונים, כביכול, אנחנו שבים לעמדה תינוקית ושם, כך נדמה לנו, אולי נקבל את מה שחסר לנו כעת בחיים, יותר אהבה, יותר תשומת לב, יותר נחמה ויותר חמימות. כמובן שהתכנית הזו לא תעבוד לנו. ההתמכרות לא תספק לנו את הצרכים החשובים האלה. אך למרות זאת, משהו בתוכנו ימשיך לחפש את המקום הזה בפנים, דרך ההתמכרות, את המקום בו חווית חוסר האונים גוברת עלינו והופכת אותנו, מבלי שנהיה מודעים לכך, לסוג של תינוקות שלא יכולים לבחור או להחליט לגבי עצמם

? מה ניתן לעשות לגבי האפשרות הזו

ראשית, לנסות להכיר בכך שאנחנו כאלה. להשתדל שלא להתנגד באופן מידי לתפיסה הזו ולא להכריז באופן אימפולסיבי מדיי שאנחנו כבר בוגרים ושאין בנו שום עניין או קשר לתינוקות שהיינו או לתינוק שעוד קיים בתוכנו. לנסות להכיר בכך או לפחות לשמור על פתיחות לכך

שנית, להכיר בכך שאנחנו בחוויית חוסר אונים ולא להיאבק בכך. התמכרות היא חולשה שחלק מהמאפיינים שלה היא חווית חוסר אונים. כדי לטפל בכך עלינו קודם כל להכיר בכך. אדם שלא מסוגל להתאפק מלפעול באופן שמזיק או שעלול להזיק לו בהמשך מצוי במצב של חולשה ובחוויית חוסר אונים. אין על כך ויכוח. כל דרך להתעלם מזה ולתרץ את המשך ההתמכרות כאילו שיש בה בחירה בוגרת אינה אלא הכחשת המציאות ועיכוב תהליך הגמילה

שלישית, להתחיל לפתח חמלה כלפי התינוק שבתוכנו. בכל אדם יש תינוק שמצוי בתוכו ושזקוק גם עכשיו, בתוך הגוף הבוגר, לתשומת לב, מגע ואהבה. הוא נמצא שם ויש לו צרכים גם עכשיו. התפקיד שלנו, במהלך הגמילה, יהיה להעניק לאותו תינוק שבתוכנו אמצעים בריאים ומזינים יותר להרגיש טוב עם עצמו ולחוש ששמים לב אליו. אבל בינתיים, עד שזה יקרה וגם אחרי שזה יקרה, עלינו לחבק את התינוק שבפנים, לא להתכחש אליו ולא לכעוס עליו. הוא חלק מתהליך ההתמכרות שלנו ורק דרך חבירה טובה אליו והתקרבות אליו נוכל להציע לו ולעצמנו דרך חדשה לסיפוק ולהרגעה, כזה שאינה כרוכה בחוויית חוסר אונים או בפגיעה עצמית

חשוב לזכור: גמילה אינה נשענת רק על לימוד היכולת להתאפק, שכן רוב האנשים חוזרים להתמכרות בדרך הזו. גמילה יציבה ועמוקה יותר יכולה להתרחש רק מתוך הכרת הצרכים שהובילו להתמכרות ומתן מענה בריא ונכון להם ולא על ידי התעלמות מהם. הצורך להיות חסרי אונים, חלשים ותינוקיים קיים בנו ורק כאשר נכיר בכך ולא נכעס על התופעה הזו נוכל גם לחולל בה בהמשך שינוי אמתי



Username
Password
Remember Me     Forgot Your Password?

×