עונג זמני וחלקי

אחד המרכיבים המהותיים והבולטים בהתמכרות, כל סוג של התמכרות, בין אם ההתמכרויות הקלאסיות והמוכרות יותר כמו עישון, סמים, אכילת יתר, הימורים ובין אם בכל מצב בו בעיה נותרת על כנה למרות היותה מתסכלת ומזיקה, שאינו אלא סוג של התמכרות, הוא קיומו של עונג זמני וחלקי, שמזין את ההתמכרות, מקבע אותה ומקשה מאד על תהליך הגמילה

וכך זה עובד: עונג חלקי, או זמני, הוא כזה שמספק לנו ריגוש מסוים, לעתים הנאה מסוימת, חיבור מסוים שאף פעם אינם ממלאים אותנו באופן הנכון והמלא לו אנחנו זקוקים

מנת הסם אותה צורך הנרקומן מספקת לו חוויה זמנית חזקה, מלאכותית ואף לעתים כזו שנתפסת כמושלמת ומעל לחיים. אך לאחר מכן השפעת הסם צונחת ועמה גם צומח החסר לאותו חומר שכביכול משנה את החיים. זהו עונג חלקי, כזה שלא באמת מזין את האדם אלא מעניק לו אשליית מילוי זמנית שאחריה חוזר האדם לאותו מצב רגשי ממנו ביקש את עזרת הסם, מצב רגשי שיתדרדר עם הזמן בשל  ההתמכרות הקשה

המכור לאכילת יתר חווה עונג מידי מהמאכל המיותר, לעתים אף ריגוש או הרגעה. עונג זה אינו עונג אמתי ועמוק אלא סוג של פלסטר, כיבוי שריפה שמעניק סיפוק מידי שחולף אחרי זמן קצר ולאחריו גם פעמים רבות יופיעו רגשי חרטה ואשמה על הפעם הנוספת שהאדם לא עמד בפיתוי ואכל את מה שלא היה צריך

כך גם עם הסיגריה, האלכוהול וכל חומר ממכר אחר וכך גם עם התמכרות לבעיות, רק שהמיוחד בהתמכרות לבעיות הוא שהעונג החלקי והלא מותאם באמת לצרכי האדם קצת מוסתר ולא נראה לעין. בניגוד לחוויית העישון או הסם בהם ניתן לזהות אלמנטים של שמחה, הרגעה, שחרור, הרפיה, בכל הנוגע להתמכרות לבעיות סוג העונג החלקי קצת חמקמק יותר, למרות שקיים

בהתמכרות לבעיות יש לתת את הדעת, כפי שהוזכר קודם, לקיומו של עונג מזוכיסטי. אנשים רבים יתקשו להזדהות עם האפשרות הזו ויתקשו לראות את עצמם כסוג של מזוכיסטים, ככאלה שיש להם סוג של הנאה לסבול, סוג של הנאה לשוב לכאב, סוג של הנאה להיתקע במקום המתסכל, שמשמר אווירה של חסר, אימפוטנציה, קונפליקט בלתי פתור ואובדנים מסוגים שונים

עמוק בפנים מדובר אכן בעונג. אמנם עונג מסוג פחות טוב ופחות איכותי בשבילנו אך עדיין עונג. עונג להימצא בתוך הכאב, עונג לשוב למקום הבטוח בו ידוע לנו מראש מה יקרה, גם אם לא נעים וגם אם מעצבן מאד. עמוק בפנים התמכרות לבעיה היא סוג של "לחזור הביתה" אל מקום שלא משתנה, שמכאיב לנו מחדש ושאל הכאב הזה אנחנו מתמכרים, אותו כאב שיש לנו נטייה לפתח מתוכו עונג, ממש עונג

זו נקודה מאתגרת מאד ובו זמנית גם חשובה מאד. רק כאשר נוכל לתפוס בתודעתנו את קיומו של העונג מהכאב, את הצורך העמוק שלנו בקונפליקט ככזה שמספק לנו סוג של עונג, רק אז נוכל להתחיל לעצב את המציאות מחדש ולבנות בתוכנו סוגי עונג אחרים, לא ממכרים, לא מזיקים ולא קשורים בכאב. כל עוד נתכחש לאפשרות הזו נשוב אליה וגם נחוש קורבנות חסרי אונים למתקפות ההתמכרות שיגיעו בזמנים שונים, כולל כאלה שממש לא יתאימו לסדר היום שלנו

עונג חלקי הוא כזה שיספק לנו חוויה מסוימת, ריגוש מסוים, אך לא יותיר בנו, לטווח ארוך, רושם חיובי ומזין. עונג מלא, או עונג בריא, לעומת זאת, וישנם כאלה בשפע, ימלא אותנו באופן המאוזן, המתאים וגם ישכון בתוכנו זמן רב יותר מבלי שנחוש רעב גדול וגעגוע חזק מדיי אליו, כפי שקורה בהתמכרויות לאכילה, עישון, סמים, אלכוהול ואף, מבלי שנשים לב לכך, התמכרות לכל בעיה אחרת

כאשר אנחנו מכורים אנחנו מתקשים להתחבר לעונג חיובי ובריא. מערכת יחסים רעילה ממכרת אותנו לסוגי עונג חלקיים שמצויים בה ובכך גם מרחיקים אותנו מסוגי עונג חיובי שיכולים לצמוח מתוך מערכת יחסים בריאה יותר. כאשר אנחנו מבלים זמן רב מדיי בהתעסקות בעונג חלקי ומזיק לא נותר בנו מקום לעונג חיובי

עונג חיובי קשה יותר להשגה, דורש עבודה עצמית, תשומת לב ואף ויתורים מסוימים. השגת עונג חיובי כרוכה בהתמודדות אמיצה עם הכאבים במקום לדבוק בהם ככאלה שלא ניתן לנהל אותם או לפרק אותם. אין פלא, אם כן, שאנו מסתפקים בסוג הנחות והזמין יותר של עונג, שבשביל לקבל אותו לא צריך לעשות עבודה

יותר מכך, מתקיימת משוואה מעניינת שיכולה ללמד אותנו רבות על האופן בו אנחנו חיים: כאשר איננו עושים את העבודה הדרושה למען הבאת עונג חיובי לחיינו, אנחנו מייצרים ואקום שלתוכו ייכנסו התמכרויות לעונג שלילי. אין כל אפשרות אחרת. כאשר איננו משקיעים את מידת האנרגיה הנחוצה, את העבודה הנדרשת כדי להדליק את האור ניוותר בחושך ונסבול את ההשלכות שלו, שאינן אלא אוסף גדול של התמכרויות. יש לנו פחות או יותר שתי אפשרויות בחיים: לצמוח מתוך עבודה למען עונג חיובי, או להישאב להתמכרות על שלל חוויות העונג חלקי הכלולים בה



Username
Password
Remember Me     Forgot Your Password?

×