ביקורת עצמית מוגזמת: הדרך לצמצום השפע בחיי האדם

עודף ביקורת עצמית, דבר שמרבית בני האדם סובלים ממנו, לפחות עד שהם מכירים בכך ומקדישים תשומת לב רבה לשינוי ולטיפול בנושא זה, מהווה את אחת הסיבות המרכזיות והחשובות לכך שאנשים מוצאים את עצמם מרוחקים מהשפע הטבעי שראוי שיתקיימו בו, שפע שיכול לבוא לידי מימוש בכל תחום, בכל נושא ובכל כוון אליו פונה האדם

ביקורת עצמית מוגזמת מוכרת לכל אדם, כל-כך מוכרת שהיא נתפסת פעמים רבות כמצב ה"רגיל" או ה"נורמאלי" שאדם אמור להתקיים בו. בתוך הביקורת העצמית המוגזמת שוכנת שיפוטיות רבה, חוסר סבלנות עצמית וחוסר סובלנות עצמית, קושי לסלוח לעצמי וקושי לפתח חמלה עצמית ואמפטיה עצמית. בתוך אותה ביקורת עצמית מוגזמת מתקיים ערך מופרז לצורך להימנע משגיאות או מטעויות עד כדי הלקאה עצמית שיכולה אף לצמוח עד לממדים של שנאה עצמית והרס עצמי. הגרוע מכל הוא שליחס כזה של האדם יש לא מעט הד תרבותי תומך, בחלק לא קטן מהמשפחות ובמוסדות הלימוד, הד שרואה בביקורת עצמית מוגזמת נטייה חיובית, חיונית ובוגרת

כדי לחוות שפע האדם אמור להיות פתוח לשינויים, להפתעות וליזמות חדשות בחייו. הוא לא יוכל להתחבר לאלה כל עוד הביקורת העצמית שלו מופרזת. היא  לא תאפשר לו לנוע למקומות חדשים, היא תעורר בו פחדים, היסוסים, לבטים ושלל טיעונים "הגיוניים" שישכנעו אותו שמוטב שיישאר במקום בו הוא נמצא, שלא ייקח סיכונים, שלא יחלום חלומות מרחיקי לכת, שלא יזוז רחוק מדיי ממה שיש בידיו כעת, גם אם זה לא נעים, לא הרמוני ולא תואם את הצרכים האמתיים של האדם

כדי לחוות ולקיים שפע האדם מוכרח לחבור באופן אמיץ אל התשוקה החיובית שלו, לצאת למסעות חיפוש אחריה, להקשיב לה, להאמין בה, להתנסות בה ואף לעתים להתרסק אתה, ואז לקום מחדש, עם אמונה רבה ולהמשיך בדרך אליה. ללא תשוקה אין שפע, ללא תשוקה לשפע אין שום מקום או סיבה להיכנס לחיי האדם

ביקורת עצמית מוגזמת מצמצמת עד מאד את יכולתו של האדם לעבור תהליכי לימוד והתנסות שקשורים בהכרת התשוקה החיובית שבו. הביקורת המוגזמת מלמדת את האדם לחשוש מהתשוקה שלו, לצבוע אותה בצבעים של חוסר אחריות או סיכון גדול מדיי ואף לנסות "להוכיח" שהיא  לא אמתית, לא כדאית ולעתים אף "לא מוסרית". באופן הזה נוצר באדם דימוי מעוות לגבי מקומה של תשוקה חיובית בחייו ומכאן גם הטלת ספק בנכונותה, אמינותה והכדאיות שבחיפוש אחריה

ישנן דרכים רבות נוספות בהן ביקורת עצמית מוגזמת מפרידה בין האדם לבין השפע הטבעי שלו, כמו צמצום היצירתיות הטבעית, פגיעה באופטימיות, בתום, בהומור הטבעי ואף הפרעה ביכולת של האדם להקשיב בחמלה ובאומץ לרגשות שלו. כל הפגיעות האלה ורבות אחרות יוצרות מסך ערפל בין האדם לבין מסלולי השפע שלו, מסך שיתבהר רק לאחר צמצום הנטל והכובד של עודף ביקורת עצמית

הבשורה המאד חשובה בנושא זה, בשורה שראוי שתגיע לכמה שיותר לבבות, היא שביקורת עצמית היא דבר שניתן לצמצם באופן ניכר דרך תרגול ודרך הגברת מודעות. מודעות לביקורת עצמית מוגזמת מאפשרת לאדם לבלום את ההשפעות השליליות שלה. אך תרגול צמצום ביקורת, בעיקר על ידי מחוות ופעולות שמניעות את היצירתיות הטבעית והספונטניות יחולל את השינוי העמוק ויוביל את האדם למחוזות חדשים, בהם מידת הביקורת העצמית הרבה יותר סבירה ונסבלת

ככל שמצליחים לצמצם ביקורת עצמית כך יכולה הנפש להתפנות ליותר ויותר חוויות שפע ואף לעיצוב מסלול החיים לכזה שמכיל יותר ויותר התנסויות, יזמות ושינויים שמובילים את האדם "הביתה" אל המקום הבריא, ההרמוני והנכון של קיום מתוך ובתוך שפע. כאשר מצליחים לצמצם ביקורת עצמית (ושוב, זה רק שאלה של תרגול ומודעות) קורסים להם חלקים גדולים מהציניות, מהספקות, מההתחמקויות ומהחששות לקחת סיכונים, לצאת להרפתקאות ולצלול למרחבים של התפתחות, צמיחה ושגשוג



Username
Password
Remember Me     Forgot Your Password?

×